רש"ש על שבועות ל״ט

מהדורה: דפוס וילנא ראם

רש"ש על שבועות ל״ח ע״ב » « רש"ש על שבועות מ׳ ע״א

1 שבועות פתח ↗

אָמַר מָר, אוֹמְרִין לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִזְדַּעְזַע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא״. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּאִתְיְהֵב בְּסִינַי – עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת נָמֵי אִתְיְהֵב!

2 שבועות פתח ↗

וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָלֹה וְכַחֵשׁ״, וּכְתִיב: ״עַל כֵּן תֶּאֱבַל הָאָרֶץ״. וְאֵימָא עַד דְּעָבֵיד לְהוּ לְכוּלְּהוּ! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״מִפְּנֵי אָלָה אָבְלָה הָאָרֶץ״.

3 שבועות פתח ↗

4 שבועות פתח ↗

אִם אָמַר ״אֵינִי נִשְׁבָּע״ – פּוֹטְרִין אוֹתוֹ מִיָּד, וְאִם אָמַר ״הֲרֵינִי נִשְׁבָּע״ – הָעוֹמְדִים שָׁם אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: ״סוּרוּ נָא מֵעַל אׇהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה״. בִּשְׁלָמָא הָהוּא דְּקָא מִשְׁתְּבַע – קָאֵי בְּאִיסּוּרָא; אֶלָּא הָהוּא דְּקָא מַשְׁבַּע לֵיהּ – אַמַּאי? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן טַרְפוֹן אוֹמֵר: ״שְׁבֻעַת ה׳ תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם״ – מְלַמֵּד שֶׁחָלָה שְׁבוּעָה עַל שְׁנֵיהֶם.

5 שבועות פתח ↗

הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף. אָמַר רַב: כְּפִירַת טַעֲנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: טַעֲנָה עַצְמָהּ שְׁתֵּי כֶּסֶף; אֲפִילּוּ לֹא כָּפַר אֶלָּא בִּפְרוּטָה, וְלֹא הוֹדָה אֶלָּא בִּפְרוּטָה – חַיָּיב.

1 גמרא שכה"ע כולו נזדעזע בשעה כו' ל"ת כו' לשוא. לכאורה מזה סיוע לר"ד לעיל כ' ב' דאכלתי ול"א שוא ותיובתא לרבין שם וי"ל דסמיך אסיפא דקרא כי לא ינקה כו' שמו לשוא דאמרי' שם אא"ע כו' תנהו ענין לשבועת שקר ואדרבה לקמן בברייתא ק"ל שבועת שקר:

2 גמ' שם שנאמר אלה וכחש וכתיב ע"כ תאבל כו' יושב בה ואימא עד כו'. כצ"ל כדלקמן בסה"ע אבל הגר"א מחק האי ואימא כו' מכאן וכן ליתא ברי"ף ורא"ש כי זה אינו מהברייתא אלא הגמרא הוא דקא מקשה עלה והגמרא שקל וטרי עלה בכסדרה ולקמן שפיר גרסינן לה:

3 גמרא בשלמא ההוא דקא משתבע קאי בסורו. כן הגיה הב"ח וכ"מ לקמן מ"ז ב' בתד"ה חלה:

4 גמ' שם אלא ההוא דקא משתבע ליה אמאי כדתניא כו'. כצ"ל וכ"ה בר"ן:

5 גמ' שם א"ר כפירת טענה שתי כסף וכל הסוגיא. לכאורה נראה דלפ"ז גם בכלים צריך שיכפור בשנים דומיא דכסף שאף דמעה הוא דבר חשוב כדפירש"י מ"מ צריך שתים וה"ה לכלים ולזה דקדק ר"פ לקמן מ' ב' לומר טענו כלים כו' וכפר בכלים ור"ל דוקא ב' כלים משום דס"ל כרב כדמסיק הגמרא שם וגי' הרי"ף בהא דר"פ טענו כלי כו' וכפר בכלי כו' וכ"ה בטור וב"י סי' פ"ח אות ה' צע"ג ומה דאיתא שם אר"ע א' שמואל טענו ב' מחטין והודה לו בא' מהן חייב שמואל לשיטתיה דתחלת הטענה ב' כסף ולכן צ"ע על הפוסקים שהעתיקו למימרי' כאשר היא:

רש"ש על שבועות ל״ח ע״ב » « רש"ש על שבועות מ׳ ע״א